מחשבון פחת קמעונאי
המחשבון מחשב את המלאי הצפוי לפי הספרים, את פער המלאי בינו לבין הספירה בפועל, ואת אחוז הפחת. הנוסחה גלויה, כל שדה מוגדר, והחישוב מתבצע בדפדפן שלכם.
חשוב לומר את זה מראש: פער מלאי הוא הפרש חשבונאי, לא ממצא. הוא מודד כמה סחורה חסרה — לא לאן היא הלכה ולא מי אחראי לכך. הפירוט בהמשך העמוד מסביר מה הפער הזה כן אומר ומה הוא לא.
החישוב
שווי המלאי בתחילת התקופה, לפי עלות.
כל הסחורה שנקלטה לחנות בתקופה, לפי עלות.
סחורה שהתקבלה מסניף או ממחסן אחר.
סחורה שנשלחה לסניף אחר, למחסן או חזרה לספק.
עלות הסחורה שנמכרה בתקופה — לא המכירות עצמן.
שבר, פג תוקף, קלקול, זיכויים והפחתות שכבר תועדו ואושרו. אלה אינם פחת נעלם — הם ידועים.
תוצאת הספירה הפיזית בסוף התקופה, לפי אותה בסיס עלות.
משמש רק כמכנה לאחוז הפחת המקובל בענף. אופציונלי.
התוצאה
הזינו ערכים כדי לראות את התוצאה.
פרטיות. החישוב רץ בדפדפן שלכם. הערכים שאתם מזינים אינם נשלחים לשרת של De Flow AI, אינם נשמרים, ואינם נכללים באף אירוע מדידה. סגירת העמוד מוחקת אותם.
הנוסחה, ולמה היא בנויה כך
פחת לא נמדד ישירות. מודדים אותו כהפרש בין שני דברים שכן ניתן למדוד: מה שהספרים אומרים שאמור להיות במלאי, ומה שנמצא בספירה. השלב הראשון הוא "גלגול" המלאי קדימה:
מלאי צפוי = מלאי פתיחה + קליטות + העברות פנימה − העברות החוצה − עלות המכר − הפחתות מאושרות
פער מלאי = מלאי צפוי − ספירה בפועל
אחוז פחת = פער מלאי ÷ בסיס × 100ההפחתות המאושרות מופחתות לפני החישוב במכוון. שבר שתועד, סחורה שפג תוקפה וזוכתה, החזרה לספק שנרשמה — כל אלה הם אובדן ידוע ומוסבר. אם לא מורידים אותם מהמלאי הצפוי, הם נספרים שוב כפער בלתי מוסבר, והמספר מנפח את מה שאתם לא יודעים על חשבון מה שאתם כן יודעים.
עלות המכר, לא המכירות. המלאי מנוהל לפי עלות, ולכן מה שיוצא ממנו במכירה הוא העלות של הסחורה שנמכרה. הזנת מחזור המכירות במקום עלות המכר תנפח את מה שיוצא מהמלאי ותיצור פער מדומה.
דוגמה מלאה
חנות עם רבעון שנראה כך (כל הסכומים בעלות, בשקלים):
| מלאי פתיחה | 400,000 |
| קליטות ורכישות | 1,250,000 |
| העברות פנימה | 60,000 |
| העברות החוצה | (35,000) |
| עלות המכר | (1,180,000) |
| הפחתות מאושרות (שבר, פג תוקף) | (24,000) |
| מלאי צפוי | 471,000 |
| ספירה בפועל | 462,600 |
| פער מלאי | 8,400 |
הפער הוא 8,400 ₪, שהם 1.78% מהמלאי הצפוי. אם מכירות הרבעון היו 1,900,000 ₪ במחירי מכירה, אותו פער הוא 0.44% מהמכירות — אותו סכום בדיוק, שני אחוזים שונים לגמרי, כי המכנה שונה. זו הסיבה שאסור לדווח "אחוז פחת" בלי לומר ממה.
פער מלאי, פחת, גניבה — לא אותו דבר
המונחים האלה מתערבבים כמעט תמיד, וזה מה שהופך דיון על פחת לדיון על אשמה. ההפרדה הזו היא כל ההבדל בין מדידה לבין האשמה:
| מונח | מה הוא |
|---|---|
| פער מלאי | ההפרש החשבונאי בין המלאי הצפוי לספירה. מספר, לא הסבר. |
| פחת | החלק מהפער שאין לו הסבר מתועד אחרי שבדקתם רישומים, קליטות והעברות. |
| אובדן חשוד | פחת שיש לגביו אינדיקציה ממשית לאירוע — לא ודאות. |
| גניבה מוכחת | אירוע שהוכח בראיות ובבירור. תת-קבוצה קטנה מאוד של הפער. |
| שבר וקלקול | אובדן פיזי ידוע ומתועד. אם תועד — הוא לא פחת, הוא הפחתה מאושרת. |
| התאמה חשבונאית | טעות תמחור, קליטה כפולה, שיוך שגוי לסניף. נראה כמו פחת עד שמתקנים את הרישום. |
מה המספר הזה לא אומר
- הוא לא מוכיח גניבה. טעויות קליטה, ספירה כפולה, שיוך שגוי בין סניפים וטעויות תמחור מייצרים בדיוק את אותו פער.
- הוא לא מפריד בין סיבות. פער אחד יכול להיות סכום של חמש סיבות שונות שמקזזות זו את זו.
- הוא תלוי לגמרי באיכות הספירה. ספירה חלקית, ספירה בזמן פעילות או ספירה שלא כוללת מחסן אחורי הופכת את התוצאה למדד של הספירה, לא של המלאי.
- הוא לא ניתן להשוואה בין רשתות בלי לדעת את בסיס המדידה, את תדירות הספירה ואת הטיפול בהפחתות מאושרות.
- אין לו בנצ'מרק ישראלי. לא קיים נתון פחת קמעונאי לאומי מפורסם בישראל שאפשר להשוות אליו — הסיבות מפורטות בעמוד הנתונים הישראלי. כל "ממוצע בענף" שתפגשו הוא כמעט תמיד נתון אמריקאי או בריטי.
הדרך היחידה לצמצם פער היא לצמצם את החלק הלא מוסבר שלו — כלומר להסביר יותר ממנו. מדידה עקבית לאורך זמן, באותו בסיס ובאותה שיטת ספירה, שווה הרבה יותר ממספר בודד מדויק.
להמשך
- צמצום פחת בקמעונאות: איך מודדים, מאבחנים ומקטינים פחת — ההסבר המלא מאחורי הנוסחה שבעמוד הזה.
- נתוני גניבות מחנויות בישראל: מה המקורות הרשמיים מודדים ומה לא — למה אין אחוז פחת לאומי בישראל.
- מניעת אובדן מבוססת AI — איך מצמצמים את החלק הלא מוסבר של הפער בעזרת המצלמות והקופות שכבר קיימות בחנות.